גמילה ממוצץ

המוצץ היקר לליבו של הילד והאהוב עליו כל כך, זה שמלווה אותו מרגעיו הראשונים בעולם, המוצץ שמרגיע אותו ברגעי משבר, מספק לו נחמה, מחבר אותו אל עולמו הפנימי.

המוצץ מהווה אמצעי לוויסות הרגשות והרגעה עצמית, בעזרתו הילד יכול להרגיע את עצמו מבלי להזדקק למבוגרים סביבו, למוצץ יש משמעות רגשית גדולה עבור הילד ולכן הגמילה ממנו היא צעד משמעותי בחייו.

הקושי הגדול שהורים נתקלים בו בבואם לגמול את הילד מהמוצץ הוא חוסר היכולת לראות את הילד במצב כל כך נזקק מבלי לתת לו את הנחמה שהוא צריך (את המוצץ). הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה להקשות על הילד שלו ולראותו במצב של עצב, געגוע וצורך במשהו אהוב.

מדוע לגמול את הילד מהמוצץ?

כדי להבין עד כמה חשוב לגמול את הילד מהמוצץ, עלינו להבין קודם מהו "ויסות עצמי".

בני אדם לא רק חווים רגשות ומביעים אותם. הם גם מנהלים אותם. הילד זקוק ליכולת לנהל את רגשותיו (לווסת אותם) על מנת לשרוד בעולם ולהיות מסוגל להתפנות לחקר, למידה, חוויה והנאה בחייו. אצל תינוק היוצא לאוויר העולם אין עדיין יכולת של ויסות עצמי והוא זקוק לאימו ולדמויות מטפלות אחרות כדי שיעזרו לו לווסת עצמו, למצב כזה קוראים "ויסות בשניים".
כך, כאשר התינוק בוכה, אמו מניקה אותו ומרגיעה את הרעב שבו, אם החיתול התלכלך היא מחליפה לו וגורמת לו להרגיש נקי ורענן, כשהוא בוכה היא מרימה, מחבקת, או נותנת לו מוצץ (או לחילופין חפץ מרגיע אחר כמו שמיכי ועוד..).
התינוק לומד להירגע באמצעות קריאה לאמו או לדמויות המטפלות כדי שאלה יעזרו לו לווסת עצמו ולהירגע. כאשר הוויסות בשניים נעשה בצורה נכונה, ההורים והמטפלים מלמדים את הילד בהדרגה לווסת את עצמו גם ללא עזרת מבוגר. לרוב הילדים יש חפץ מעבר שעושה את העבודה ומרגיע אותם, אותו הם יכולים לקחת בכוחות עצמם ומכאן לומדים את הדרך לוויסות עצמי. פעולת מציצת המוצץ מרגיעה את הילד ומחברת אותו לעצמו ולעולמו הפנימי.
כדי שילד יוכל להיגמל ממוצץ בהצלחה הוא צריך להיות מוכן לארגן את ההבעה הרגשית שלו מבלי להיעזר באביזר חיצוני, משמע להירגע בכוחות עצמו.
היכולת לשלוט בחוויה ובהבעה הרגשית (במיוחד רגשות שליליים) היא ציון דרך משמעותי ביותר להתפתחותו הרגשית של הילד ומשמשת כגורם הגנה במצבי משבר, בהם יתקל הילד בחייו.

הזמן המתאים לגמול ילד ממוצץ

בין גיל שנתיים לשנתיים וחצי פוחת הצורך במציצה (צורך אוראלי מולד) ובנוסף משתכללות יכולות פנימיות של וויסות עצמי, לכן זהו חלון הזדמנויות נהדר לגמול את הילד ממוצץ. בדרך כלל הילד לא יזום מעצמו את הרצון להיגמל (להבדיל מתהליך של גמילה מחיתולים) ויצטרך את הוריו שיובילו אותו בתהליך הגמילה מהמוצץ ויעודדו אותו לכך.

לחלק מהמשפחות יש אמונות ודעות לגבי זמן הגמילה האידיאלי ממוצץ, ולחלקן לא.

יש הורים שבוחרים את העיתוי המתאים לפי החלטה שקיבלו מראש ויש הורים שמחכים לסימני מוכנות של הילד.

לאחר שהבנו את מושג הוויסות העצמי ניתן להבין עד כמה חשוב לעשות זאת בהדרגה תוך חיזוק עוצמותיו הפנימיות של הילד ונתינת כלים לוויסות עצמי ללא מוצץ. כמו כן, ההדרגה היא חשובה על מנת לעשות זאת נכון עבור הילד.

כיצד להכין את הילד לגמילה ממוצץ?

* כדי לעשות זאת בהדרגה יש תחילה להגביל את זמני מציצת המוצץ והמיקום שבו הילד יכול להשתמש במוצץ.

  1. החליטו על מקום שבו המוצץ יהיה במהלך היום (עדיף במיטה)
  2. כאשר הילד רוצה מוצץ בקשו ממנו ללכת למקום של המוצץ ולהישאר שם כל עוד הוא מוצץ אותו –
    "מוצץ מוצצים רק במיטה, אז תמצוץ אותו קצת במיטה ואז תחזור לשחק איתנו".
  3. אם הילד נרדם עם מוצץ בפה ומוציא אותו לאחר ההירדמות, אל תחזירו לו אותו לפה.
  4. אם הילד מדבר כשמוצץ בפיו הסבירו לו שאינכם מבינים אותו ושיוציא את המוצץ.
  5. כאשר הוא מוציא את המוצץ מהפה חזקו אותו ואמרו לו "איזה יופי מבינים אותך כשאתה מדבר בלי מוצץ".
  6. הזכירו לו במהלך היום כמה אתם גאים בו על כך שמסתדר יפה בלי המוצץ.

במצבים בהם קשה לו במהלך היום ואתם מרגישים שהוא רוצה את המוצץ, גשו אליו, חבקו אותו ואימרו לו "אני רואה שאתה רוצה את המוצץ כדי להירגע, אתה יכול לקבל ממני חיבוק במקום, תראה איזה נעים החיבוק, תרגיש איך אתה נרגע עכשיו, עכשיו כשהצלחת להירגע אפשר להמשיך לשחק, בוא נראה במה תרצה לשחק…" (תנו לו ישר אלטרנטיבה וזמן איכות איתכם כדי שהחיזוק שהוא יקבל על כך שהתגבר יהיה משמעותי עבורו).

הרגע הגדול הגיע – הילד נגמל היום!

לאחר כמה זמן (יכול להיות שבועות או חודשים) שהמוצץ היה מוגבל רק למיקום מסויים בבית ולזמנים מוגדרים והילד עמד בזה. הגיע הרגע לקחת את הגמילה צעד אחד קדימה.

הכינו את הילד למועד הגמילה (עדיף לתת ארוע מסויים כמו יום הולדת, או מסיבת גמילה ממוצץ כי לילדים אין תחושת זמן וקשה להם להבין מה זה "בעוד שבוע", "בעוד חודשיים") דברו איתו על כך שהוא עומד להיפרד מהמוצץ ושאתם תהיו איתו כדי לעזור לו בכך ובכל פעם שיהיה לו קצת קשה הוא יוכל לבוא ולקבל חיבוק שיעזור לו להתגבר.

* שבוע לפני הגמילה הזכירו לו מדי פעם שביום .. הוא יגמל מהמוצץ ויפרד ממנו.

* שבוע לפני הגמילה הקריאו לו סיפורים בנושא (רשימה מצורפת למטה).

* ביום שבו החלטתם שבו הוא יגמל אתם מזכירים לו שהיום זה היום ואז עושים יחד את פעולת הפרידה מהמוצץ.

דרכים להיפרד מהמוצץ

* בעקבות הספרים שקראתם יחד יכול להיות שהילד כבר החליט איך הוא מעדיף להיפרד מהמוצץ וזה הזמן להתחבר לרצון שלו ולכבד אותו (רשימת ספרים בנושא תוכלו למצוא מטה).

רעיונות לפרידה יצירתית מהמוצץ:

  1. הולכים לים ומשליכים את המוצץ למים.
  2. נותנים את המוצץ למוכר בחנות ובמקום זה קונים לילד מתנה.
  3. תולים את המוצץ על עץ המוצצים (בדרך כלל בכל עיר יש אחד כזה ואם לא אז זה הזמן להתחיל את המסורת – גם אם המוצץ של ילדכם יהיה הראשון)
  4. מפריחים את המוצץ עם בלונים לשמיים.
  5. זורקים את המוצץ יחד לפח.
  6. נותנים את המוצץ לתינוק קטן שרק נולד ומסבירים ש"הוא צריך אותו יותר כי הוא ממש תינוק ואתה כבר בוגר" (כמובן שרק באופן סמלי עבור הילד).
  7. עורכים מסיבת מוצץ ומזמינים את האנשים היקרים לליבו של הילד.
    (אפשר שיקנו לו מתנות ויכתבו לו ברכות) ובמסיבה הזו אפשר לעשות את האקט של הפרידה מהמוצץ (להפריח אותו עם בלונים וכו..).

ומה עושים כשהקושי מגיע?

עברתם את רגע הפרידה מהמוצץ ונראה שבינתיים הכל על מי מנוחות.

אבל אז מגיע הערב והילד צריך ללכת לישון ללא המוצץ. כאן בדרך כלל מגיע הקושי האמיתי, הן של הילד והן של ההורים.

הלילות הראשונים הם קשים והילד זקוק מאד לתמיכתכם כדי לעבור אותם. קחו בחשבון שגמילה ממוצץ דומה מאד לגמילה מעישון או מדברים אחרים. הילד מתנהג כאילו הוא בקריז בלילות הראשונים עד שהוא נרדם. הוא יכול לרעוד, לבכות, לצעוק, להניע את גופו בתזיזיתיות תוך כדי שכיבה.

כאן נכנסת היכולת שלכם להרגיע אותו בכל דרך, רק לא להחזיר לו את המוצץ (ואני מכינה אתכם- זה הולך להיות לכם קשה). זיכרו שילדכם אינו רואה את המטרה הסופית ואת החיוב שבדבר, אתם כן! הישארו חזקים וחזקו אותו. שכבו לידו, שבו לידו, החזיקו לו את היד, לטפו אותו ואמרו קודם כל לעצמכם שהוא מספיק חזק כדי להתגבר על זה. לאחר ששיכנעתם את עצמכם אתם יכולים גם לומר את זה לו. "קשה לך עכשיו, אני פה כדי לעזור לך, אני לא עוזב/ת אותך עד שתירדם, אתה תצליח, אני יודע/ת ומאמין/ה בך" ותהיו שם כדי להכיל את הכאב הרגשי שהוא חווה מתוך הפרידה מהמוצץ. הכאב הזה יחלוף לאחר כמה לילות ואז הוא יוכל להירדם ללא מוצץ ולייצר לעצמו חוויה משמעותית ביותר של הצלחה.

מה לא לעשות

  • לא להחזיר את המוצץ לאחר שכבר החלטתם על הגמילה (העקביות שלכם חשובה ואם עכשיו תחזרו בכם הפעם הבאה תהיה קשה יותר. העקביות שלכם חשובה ביותר בתהליך הזה.
  • אל תגמלו את הילד בסמוך לארועים אחרים משמעותיים כגון: הולדת אח, הסתגלות לגן חדש, מעבר דירה, משברים וכו'..

לסיכום

תהליך גמילה ממוצץ מלווה בדרך כלל בקשיים רגשיים הן של הילד והן של ההורים.
ההורים צריכים להבין שהילד זקוק להם כדי שיובילו אותו בתהליך ויעזרו לו להאמין בעצמו ובכוחותיו הפנימיים להירגע ללא המוצץ.
המעבר מילד שתלוי במוצץ לילד שיכול להירגע בכוחות עצמו הוא חשוב ומשמעותי בהתפתחותו הרגשית של הילד ובכוחכם לעזור לו בכך.

רשימת ספרי ילדים בנושא גמילה ממוצץ:

    • המוצץ הקופץ / ענת אומנסקי
    • בית למוצץ / דבורה עומר
    • נעמה והמוצץ / שלמה אבס
    • הצצי האחרון / מרפי
    • עדי, אבא וארבעים המוצצים / עמליה ארגמן ברנע
    • צצי / סנונית בנט
    • יולי והמוצץ / סמדר שיר
    • שלום לך מוצץ / רינה שליין
    • המוצץ שלי והמוצץ של אבא / שלומית מירון ועדי אדר
    • מוצץ המזל / אורי אורלב
    • המוצצים של ליהיא / טולי ענבר
    • הקץ למוצץ / חני נחמיאס
זקוקים לעזרה? פנו אליי

מוזמנים לשתף

טיפים נוספים שאולי יעניינו אותך:

סיוטים וביעותי לילה

סיוטים וביעותי לילה

ביעותי לילה תופעה אשר מתרחשת במהלך השינה בה הילד זז מתוך שינה, צורח ומבועת. זה קורה בדרך כלל בחצי הראשון של הלילה (כאשר הילד ישן